פילם סוואפ 2020: שיר דוד וסמנתה בלייק אלפרט

לפני כחמישה חודשים התחיל להתבשל לו פרויקט חדש, מרגש ומפתיע - פרויקט הפילם סוואפ הראשון של לומוגרפיה ישראל! הפרויקט חיבר יחד 9 צמדי צלמים וצלמות במגוון גילאים, מכל קצוות הארץ (ואפילו מעבר לים) שהחליפו ביניהם סרטי צילום בצורה אקראית, בלי לדעת בכלל עם מי הם חולקים את הצילומים שלהם.

הפרויקט יצא לדרך בתקופה מאוד לא פשוטה לתנועה, ליצירה ולפיתוח סרטים במעבדה, בחלק מהתקופה שלושת הדברים האלו היו אפילו בלתי אפשריים, אבל שום דבר לא עצר את הצלמים והצלמות שלנו.

אז אולי כל התהליך לקח קצת יותר זמן מהמתוכנן, אבל אין ספק שהציפיה הארוכה לא הייתה לשווא.

אנחנו שמחים ומתרגשים מאוד לחשוף את תוצרי פרויקט הפילם-סוואפ שלנו. בכל פעם נפנה את הזרקור לאחד מצמדי הפרויקט כדי שיהיה בשביל מה לחכות :)

#4 שיר דוד וסמנתה בלייק אלפרט

שיר, בת 35 גרה בברוקלין

מצלמת בניקון f65 עם עדשת 1.8 בערך 20 שנה.

עובדת בתור מעצבת מושיין בכירה בחברה לעיצוב תערוכות ומוזיאונים.

"מהפרויקט ציפיתי להפתעה, כמו כל פילם שאני שולחת לחנות. כמובן שהייתה כרוכה בתהליך הפתעה כפולה ומסוכנת, אבל ידעתי שלא משנה מה יקרה, לפחות תהיה תמונה אחת טובה. לשמחתי 90% מהפילם שלנו יצא משותף, ברור וללא תקלות.

כשהתקבלו התוצאות חשבתי לעצמי 'איך זה יכול להיות שלא תכננו את זה?'. יותר מעצם ההפתעה של הפיתוח, העובדה שרדנומלית יוצאת לך עבודה טובה עם אדם זר גורמת לך להאמין יותר באנושות בכלל ובקהילת הצילום בפרט.

אשמח לעשות את זה שוב. האירגון של הקבוצה מאוד עזר. למדתי לשחרר פילם שלם ולדעת שאולי לא ייצא ממנו כלום אבל אולי דווקא ייצא ממנו משהו מפתיע.

יש סיכון בפעולה הזו, אבל ההתמסרות למחשבה שמשהו טוב ייצא מהתהליך שווה את זה. מזמינה את כל מי שמעוניין להחליף איתי פילם על ציר תל אביב-ניו יורק.

פריים הכי אורגני מבחינתי יצא כשראיתי אריזה של שעועית וצילמתי אותה בסופר, וסמנתה על אותו פריים צילמה חברים בטבע. הפריים ממוסגר ומדגיש חלקים שונים בשני הנופים. עוד פריים שאהבתי בצירוף המקרים שלו; כשצילמתי את השלטים הדיגיטליים באוטובוסים בניו-יורק שאומרים ״if you see something say something" משהו שבעברית מקביל ל״שים לב לחפץ חשוד״, וסמנתה באותו הפריים תפסה פורטרט ישיר לעדשה, עם הטקסט מעליו כאילו הוא פשוט מתרגם אותו. באמת שיש לי עוד כמה אהובים, אני ממש מאושרת מהסדרה.

לקחתי איתי את המצלמה לטיול במקסיקו, כמצלמה ראשית. השילוב עם הנוף הישראלי יצר משהו חדש. אחרי הטיול המשכתי את הסרט במנהטן עם דגש על טיפוגרפיה עירונית, שמאוד תבלוט, לא משנה מה יצלמו מעליה... בנוסף ניסיתי לשלב טקסטורות, אורות ניאון, שילוט של תחבורה ציבורית, קלאסיקות ניו יורקיות. סמנתה בתור עולה חדשה(?) הוסיפה שכבה של מחקר ישראלי, נופים, פורטרטים, צילומי מסך, וביחד יצרנו מן קולאג׳ נוסטלגי, כשלא ברור מאיפה הכל מוכר לך."

כדי לראות עוד צילומים של שיר לחצו כאן

סמנתה, 26, גרה בתל אביב.

מצלמת מגיל 13

"אני לא חושבת שציפיתי לשום דבר ספציפי, בעיקר ניסיתי לעמוד בזמנים של הפרויקט וחיכיתי לתוצאות. הייתי מאוד סקרנית איך הצילומים ייראו כשהם מודפסים ומוצבים אחד ליד השני אבל לא הצלחתי לדמיין את זה יותר מדי.

כשראיתי את התוצאות בכיתי, אני מאוד גאה בעצמי ובתוצאות. אני חושבת שהן באמת יצאו ברמה גבוהה ואני מקווה שנוכל להדפיס ולהציג אותן. אני מאוד אוהבת את הסיפור שהצילומים מספרים; פורטרטים מלאי רגש בשילוב עם אורות ניאון נותנים אווירה של מדע בדיוני, הצילומים של פחיות המזון בשילוב עם חיי הקומונה בטבע מרגישים כמו שילוב של אנדי וורהול ופסטורליזם. צילמתי את רוב הצילומים שלי בתקופת הקורונה המשוגעת, בזמן שחייתי בקומונה בטבע. החלטתי לשים פס על הקורונה ולעבור לחיות בהרים לתקופה, וזאת הייתה ההחלטה הכי טובה שיכולתי לעשות.

אם אוכל להרשות לעצמי בטוח אעשה עוד החלפות פילם. אני מאוד אוהבת שיתופי פעולה ותמיד אעדיף לשתף פעולה על פני עבודה עצמאית. כנראה שאם אעשה זאת שוב אעדיף בעתיד לשתף פעולה עם מישהו שאני קרובה אליו, שאני לא רואה לעתים קרובות ורוצה להציץ לעולם שלו.

אני חושבת שהפריים הכי עוצמתי הוא הצילום של הבחור שמתחרפן ב-Psychic shop. אני אפילו לא זוכרת מתי צילמתי אותו.

אני גם מאוד אוהבת את הצילום של פחיות המרק בשילוב עם הזוג במעיין. המעיין נחפר על ידי בחור שגר בשכנות לקומונה שבה גרתי. הוא היה מאוד נחמד ונתן להיפים לשכשך בו במשך היום. אני צילמתי שם זוג אוהבים עם מראה קצת גותי, הם היו מוקפים בפרחים וזה היה נראה כמו תמונה מהרוקוקו, רומנטי ומקסים.

אני חושבת שיצאו תוצאות יפהפיות. זה גורם לי לרצות לצלם עוד בפילם ולדחוף את עצמי מבחינה מקצועית. היה לי קצת קשה עם הדד-ליין והמסגרת, אני חושבת שזה מוריד קצת משמחת היצירה, אבל בסך הכל הייתה לי חוויה משמעותית. בעיני הפרויקט חשוב מאוד, במיוחד בישראל שסצנת האמנות בכלל והצילום בפרט לא מאוד מפותחות.

כמובן שאשמח לדעת עוד על הצלמת שחלקתי איתה את הסרט ולשמוע את הסיפורים מאחורי הצילומים שלה."

כדי לראות עוד צילומים של סמנתה לחצו כאן

המפגש בין שיר לסמנתה יצר שילובים צבעוניים ומסקרנים בין טבע לעיר ובין מקומות שונים בעולם.

הפרוייקט נוהל ע"י הלומוגרפרים הישראלים מאיה יעקובי ועומר קורט בחסות אינטרפוטו תל-אביב. תודה לכלל הצלמים והצלמות שלקחו חלק.

כל הזכויות שמורות ללומוגרפיה ישראל, אינטרפוטו בע"מ ולצלמים המצויינים בכתבה, ט.לח.