ניסוי כלים בבלי: מלכיאלה בן שבת

סיבוב נסיון עם הסרט בבילון 13


לאחרונה הבאנו לארץ סרט צילום שחור לבן ברגישות של 13 אסא, שמו בבילון על שם ממלכת בבל (מה הקשר? אין לנו מושג), צילום ברגישות כזו נמוכה מצריך לא מעט אור, צמצם פתוח בעדשה ואף לעיתים שימוש בחצובה. בחרנו לתת למספר צלמות וצלמים מקהילת הצילום האנלוגי בישראל את הסרט לניסוי, הראשונה - מלכיאלה בן שבת.

"באופן מפתיע ולא מוסבר, בכל הקשור לתחום של צילום, מלווה אותי תחושת אומץ מהולה בהיבריס. עכשיו משיצאתי בהצהרה הזו, תוכלו לקרוא בין השורות של הסיטואציה שלפנינו; לצלם סרט באסא 13 בתאורת סטודיו ללא מד אור מיועד לכך. זה כמעט נגמר באסון.

בחרתי לצלם בסטודיו עם סרט Babylon 13 של חברת Lomography, דווקא משום שיכולתי לשלוט על כמות האור, וגם מפני שלא מצאתי לוקיישן שהתאהבתי בו. היות ואני בעיקר עובדת בסטודיו ולכן הסביבה הזו היא הטבעית עבורי לעומת לוקיישן זר, הרגשתי בנוח לקחת את הסיכון ולהסתמך על מדידת אור עם המצלמה הדיגיטלית שלי. בנוסף, תיארתי לעצמי שהתכונות של הסרט- שחור לבן, גרעון עדין מאד, קונטרסט נמוך, יעבדו יפה בתאורת סטודיו.

הרעיון מאחורי יום הצילום הוא סיפור- פורטרט של נבו; צעיר שחי בדרך שלו. היות וצילומי סטודיו הם לרוב משוללי קונטקסט סיפורי של זמן ומקום, השתדלתי לייצר עלילה ורגש באמצעות סטיילינג מהארון הפרטי שלי, העמדה של נבו במרחב של הסטודיו, הדגשת מתאר גופו וקעקועיו וכמובן, שימוש בחפץ שמהווה עוגן לזהותו.

במחשבה שלי רציתי לייצר דימויים שיש בהם אירוטיות מרומזת ולאו דווקא להדגיש את נבו כנבו, אלא להאיר את האופן שבו אני רואה את נבו כמככב בסיפור שהוא שלי.

ציוד צילום- מצלמה canon eos 300

עדשה 24- 70 דור שני לקנון

כאמור, כמעט התרחשה טעות פטאלית, מדידת אור לא נכונה שהובילה לתת חשיפה. ואכן ,11 פריימים ראשונים מתוך הסרט – בתת חשיפה.

בחרתי לצלם בצמצם 5.6, תריס 1/60. לכן מדידת האור נעשתה במצלמה הדיגיטלית שלי על אסא 100, צמצם 11.

טעות!

2 סטופים לא הספיקו, הנה דוגמא לכך:

ברגע של צלילות דעת, החלטתי לפתוח בחצי סטופ מכיוון שמניסיוני למדתי שבפילם עדיף להיות בעודף חשיפה מאשר בתת חשיפה. לאחר מעשה אני יודעת שהייתי יכולה לפתוח עוד חצי צמצם או לחזק את התאורה. עם זאת, זה מה שהציל את הסרט. הצלחתי לייצר סיפור כלשהו. האומץ שלי איכשהו השתלם.




באופן אבסורדי, כשאני מסתכלת בתוצאה הסופית, סדרת התמונות מזכירה לי תצלומים שנלקחו בזמן אחר, אולי מתוך מופע קרקסי נודד. זה מחזיר אותי לתקופה אחרת בחיים אחרים שפעם היו לי, ואולי היום החיים האלו קרובים בהרבה לחיים שיש לנבו מאשר לחיים שיש לי כעת."

 לאתר של מלכיאלה לחצו כאן\לאינסטגרם לחצו כאן

לרכישת הסרט בחנות שלנו לחצו כאן



© כל הזכויות על הצילומים שמורות לצלמת מלכיאלה בן שבת.