לוקיישן #2 - שכונת בורוכוב, גבעתיים

עומר קורט, 21/12/14

אחרי הכתבה על המושבה האמריקאית, החלטנו בלומו ישראל לדבר עוד על אחד הנושאים היותר חשובים בלומוגרפיה ובעולם הצילום - איפה לצלם? אז החלטתי לתת לכם קצת על עיר הילדות שלי, גבעתיים.

את רוב הילדות העברתי באזור שכונת בורוכוב, בבית הספר היסודי 'בורוכוב', בנוער העובד בקן 'בורוכוב' ובתיכון 'קלעי'(בו למדתי בין היתר במגמת אמנות ועבודת הגמר שלי דיברה על הרצון לא להתבגר ולהמשיך לחיים האמיתיים)

גבעתיים היא עיר מאוד מאוד מיוחדת, היא משלבת מה שאני מכנה 'חיי קיבוץ' - כולם פחות או יותר מכירים את כולם, קשה לעזוב אותה, היא חשובה כמעט לכל אדם שגדל בה. היא זקנה וצעירה בו זמנית - בין בתי קפה, מספרות ואפילו פאבים טובים על רחוב כצנלסון הראשי, יש גם לא מעט אנשים מבוגרים, ממקימי העיר, בעלי עסקים בעיר ואנשי שיחה מעניינים. גם הכלבים, לוקחים בעיר חלק גדול, ובכל גינה תמיד יהיה לפחות כלב אחד, ולפעמים אפילו עשרה, כשבעליהם מדברים על היום שעבר.

 (הכניסה לגן הזיכרון)

 

אין בעיר מקום אחד ספציפי שרק בו כיף לצלם. זו עיר בעלת מצבי רוח, כשכל מזג אוויר נותן לה לספר סיפור אחר, היא אוהבת את כל המצלמות, וכל סרטי הצילום, וגם את כל האנשים. גבעתיים היא לא תל אביב, היא עיר שקטה וכיפית והמקומות שהכי כיף לצלם בהם הם:

המכתש: נקודת תצפית גבוהה הנמצאת במעלה רחוב 'השניים', ממנה אפשר לקבל נוף אדיר וביום טוב גם לראות את הים. פעם המכתש היה מגרש כדורגל והבית של קבוצת הפועל רמת גן-גבעתיים, החליטו לפני לא מעט שנים למכור את שטחו לקבלן שיבנה שם מגדלים.

אחדות העבודה: רחוב מקסים ושקט, לא יפה במיוחד, בו היה סליק של 'ההגנה'. משוטטות בו אפשר לקבל לא מעט רגעים מעניינים. ממליץ בעיקר בשחל''ב

 

רחוב כצנלסון: הרחוב הראשי בגבעתיים, המחבר בינה לבין ר''ג ות''א. אני אגלה לכם סוד- זהו לא רחוב יפה בכלל. אך הוא שמח, די שוקק, ומכל פנייה בו מוצאים רגע מתאים, בין אם בחנות, גלידריה, בר, או על המדרכה, כשאתה מתחמקים מילדים קטנים שרוכבים על אופניים חשמליות במהירות שלא תבייש אף קטנוע.

 

בית ראשונים וגן הזיכרון בין כצנלסון לגורדון: 'קומפלקס' של מבנים וגינה- ספרייה, בית יד לבנים, מרכז קהילתי קטן, מעון ופארק שעשועים קטן. 



 

גבעת קוזלובסקי ברחוב המרי: כשהייתי קטן, כמעט מכל מקום בעיר הייתי רואה את האנטנה הגבוהה והמפורסמת. כשהתבגרתי אזרתי אומץ והגעתי עד אלייה. מתחת לאנטנה סביבה ירוקה, מקום מושלם לצלם א\נשים יפים\יפות.


 המצפור: או בשמו המלא- מצפור שלום, הוא נקודת תצפית מעולה, והרבה יותר רחבה, בעיקר על ת''א, וגורדי השחקים המעניינים שלה(הלוואי ולא הייתם והיינו יכולים לראות מכאן את הים) 

 

אם נמשיך טיפה על רחוב המרי, נגיע למדרגות המביאות אותנו לרחוב ארלוזרוב, שווה להציץ:

  ונצא אל רחוב ארלוזרוב, נכוון את המצלמה אל השמיים כשאנו עומדים מתחת לעץ רזה, נקליק, ונמשיך בטיול שלנו בעצמנו. 



*כל הצילומים שייכים לעומר ג'ו קורט, אין לעשות בהם שימוש ללא אישור.