Lomography Israel

חשוב לשלוט במצלמה על מנת לקבל תמונה שמשקפת את הרגע ומשרתת את כוונת הצלם בצורה הכי נאמנה. יחד עם זאת חשוב להכיר את המדיה עליו נלכדות את כל הרגשות בנות רגע בעת הלחיצה על הכפתור של המצלמה. הסרט. למעשה, מגוון רחב של סרטי צילום ולכל אחד פן ייחודי אשר משרת מטרה אומנותית משלו. במאמר הזה נבהיר את אסטרטגיות ההתמצאות בעולם של סרטי צילום.

תחילה נתייחס לגודל הסרט: ישנם שני גדלים של סרטי צילום כשמדובר במצלמות לומוגרפיות:

פורמט 135: סרט בגודל "רגיל" הקרוי גם 35 מ"מ. בדרך כלל על כל סרט ישנם 36 תמונות אך לעיתים רחוקות ניתן להיתקל בסרטים בני 24 ואף 12 תמונות. הסרט מסולסל בתוך קסטה סגורה.

פורמט 120 (הקרוי גם “פורמט בינוני”): סרט רחב יותר אשר ניתן לצלם עליו 12 פריימים 6x6 או 16 פריימים קטנים יותר (4.2x4.2 בדיאנה או 4.5x6 בהולגה). הסרט סלול על סליל פתוח יחד עם שכבת נייר צמודה אשר שומרת עליו מפני האור.

המאפיין הבא הוא צבע:

סרטי שחור-לבן – בצילום אין התייחסות לצבע אלא רק לעוצמת התאורה. צילום שחור-לבן הינו קלאסי וראשוני ומאפשר להתרכז בהיבטים הכי חשובים – לראות איך שהאור יוצר תמונה. לכל סרט שחור-לבן מאפייני ניגודיות וגרעיניות משלו אשר ישרתו את הצלם במצבי צילום שונים.

סרטים צבועוניים – מנסים לשקף את עולמנו במלוא הצבע ולכל סרט גוונים יחודיים משלו אשר תוכננו לשימוש במצבים מסויימים (אור שמש, מנורה צהובה, מנורת פלואורסנט וכו). אבל אנו, הלומוגרפרים לא מחפשים לתעד את המציאות בצורה נאמנה למקור אלא יוצרים אחת משלנו הזוייה ככל האפשר ובצבעים הכי מפתיעים שאפשר.

סרטי שחור-לבן מבחינת הפיתוח שלהם גם מתחלקים לשתי קבוצות:

גם לסרטים צבעוניים יש מספר סוגים:

עוד כמה דברים שרצוי לדעת:

פיתוח מוצלב (cross process או x-pro): מפתחים סרט שקופיות כמו סרט צבועני רגיל (לא E6 אלא C41). מתקבלת תמונה קונטרסטים בעלת צבעים רוויים. ה-"טריק" היה שימושי, למשל, בצילומי אופנה. חשוב לציין שכל סרט שקופיות תורם את הגוונים הייחודיים משלו. ניתן גם לפתח סרט רגיל בפיתוח מוצלב (והפעם לא C41 אלא E6) - יתקבלו תוצאות מעניינות, אך צריך להתאמץ קצת יותר על מנת לקבל תמונה בהירה וחדה.

דוגמאות של פיתוח מוצלב (סרטי שקופיות שפותחו כסרטים תשליליים):

סרטים פגי תוקף: הסרטים מתיישנים עם הזמן ותוצעות הצילום יכולות להיות מפתיעות כגון סטיות צבע, צבעים דהויים וכו'. המחירים של סרטים פגי תוקף הם בדרך כלל נמוכים משמעותית מהסרטים שבתוקף. יחד עם זאת שווה לזכור כמה דברים:

לבסוף, נסביר קצת על שיטה נוספת לשגע את הסרט ולקבל צבעים מעניינים. נזכר שסרט מורכב מפלסטיק ועליו חומרים כימיים (אמולסיה) אשר רגישים לאור. כשהאור חודר לתוך המצלמה מהתחלה הוא מגיע לאמולסיה ואז נפגש עם הפלסטיק. ניתן לסלול את הסרט בכיוון ההפוך (ראה תמונה) כך שבעת הצילום האור קודם יפגע בפלסטיק ורק לאחר מכן יגיע לשכבות האמולסיה. הגוונים שמתקבלים הם בדרך כלל מורכבים ואדום וצהוב ומכאן מגיע שם השיטה – redscale. קל לנחש שכל סרט שיסולסל "הפוך" יתן את הגוונים ואת הניגודיות משלו. את פעולת הסלילה חייבים לעשות בחדר חושך או לחילופין ניתן לרכוש סרטים לומוגרפיים שכבר מלופפים הפוך בתוך הקסטה וכל מה שנחוץ – זה להכניסם למצלמה כמו כל סרט רגיל.

דוגמאות של redscale (סרטים שסוללו הפוך):

המאמר יצא קצת ערוך ואולי חלקיו נגעו בנושאים טיפה מתקדמים, אבל אנו מעמינים שהצלחנו לפרט מאפיינים בסיסיים אשר יעזרו להתמצא במגוון העצום של סרטי צילום של היום. על כל שאלה בנושא נשמח לענות בפורום הפעיל שלנו. יחד עם כל הכתוב נדגיש שאין כמו התנסות עצמית וכדי לקבל תוצאות ייחודיות רצוי לנסות כמה שיותר סרטים.

מגוון מכובד ורחב של סרטי צילום מכל הזנים שהזכרנו בחנות המקוונת שלנו.

תודה לשבי על העריכה הלשונית והמקצועית ולברייקפריק על התמונות.