ידוע כי מים ומצלמות לא הולכים טוב ביחד, אבל מים רותחים וקסטות פילם לפעמים דווקא כן. תאונה כמו להשליך זוג מכנסיים למכונת הכביסה כשבכיס יש סרט שהתכוונתם לפתח, או לזרוק "בטעות" סרט למים רותחים, יכולה להניב תוצאות מפתיעות ומהנות - רק יש כמה דברים שרצוי לקחת בחשבון לפני שמתחילים להתעלל בסרטים.
כדי לבחון בעצמכם את השפעת המים על הפילם, הדרך הטובה ביותר היא פשוט לבשל אותו. ממש כמו פסטה – מרתיחים מים וזורקים פנימה כל סרט 35 מ"מ, בין אם זה נגטיב או שקופיות (מעטה הפלסטיק מגן על הסרט מפני יותר מדי נזק, לכן לא הייתי ממליצה לנסות את זה עם סרט 120 מ"מ – אבל מודה שלא ניסיתי). משאירים את הסרט בפנים למשך 15 דקות ומוציאים בזהירות. זהו. עכשיו אבל מתחיל החלק המורכב...
אי אפשר לפתח ולסרוק פילם כשהוא רטוב, לכן רצוי לייבש אותו לפני שמוסרים אותו למעבדה. להשאיר אותו להתייבש על אדן החלון כמה שעות לא תמיד יעזור (אולי אם תשאירו אותו שם למשך שבועות), כי המים נשארים בתוך הקסטה, כך שנחוצה גישה אגרסיבית יותר כדי לזרז את התהליך.
בשביל לייבש את הסרט, אני אישית ניסיתי לאלתר חדר חושך בארון שלי. חיכיתי לרדת החשכה, סגרתי את כל הדלתות והחלונות, והוצאתי את כל הסרט מהקסטה. הדבקתי אותו עם סלוטייפ למוט התלייה בארון, תליתי שמיכה מעל הארון כדי שלא יחדור אור מבעד לסדקים, והשארתי את זה ככה למשך 24 שעות. זה דרש מעט סבלנות ויכולת לדחות סיפוקים, אך היה יעיל למדי. עם זאת, אתם מוזמנים להמציא לעצמכם שיטות פשוטות יותר.
אם תהיתם האם רצוי להרתיח את הסרט לפני שמצלמים או אחרי שכבר גמרתם את הפילם, התשובה היא שזה לא ממש משנה – כך או כך "הבישול" יעניק אפקט מגניב לתוצר הסופי (התמונות המצורפות נוצרו בשתי הדרכים). אך כדאי גם לקחת בחשבון שאם השארתם את הסרט יותר מדי זמן במים, הוא עלול לצאת מעוקם יותר מדי והפרפורציה יכולה להיות מעוות קצת – כך שגלגלי השיניים אולי יתקשו לקדם אותו במהלך הצילום. אין כאן סיבה לדאגה, רק רצוי לבחור במקרה כזה מצלמה חזקה ומתאימה.
ברגע שהסרט יבש, מוכן ומצולם, תמסרו אותו למעבדה הקרובה אליכם. אני ממליצה לספר לעובדים שם מה עשיתם – גם כדי שלא יופתעו כשיפתחו את הקסטה, אך בעיקר כי יש לכם סיבה טובה להיות גאים בעצמכם. בהצלחה :)
תודה ל-Polina Garaev על התמונות.
