רוצים לגעת בכוכבים? כל מה שצריך זה חצובה ומצלמה שתומכת בחשיפה ארוכה. הכי מתאימה לכך ה-+Diana F, שחוסכת לנו את הצורך להחזיק את התריס פתוח באופן ידני במהלך הצילום (ההסבר בהמשך). תעשו זאת בעצמכם:
-
מכוונים את פוקוס העדשה לאינסוף (לחלל הרי אין סוף)
-
מכסים היטב את העדשה (המכסה הסטנדרטי יתאים בהחלט)
-
מייצבים את המצלמה באמצעות חצובה (בטח תתעייפו אם תצטרכו להחזיק אותה ביד)
-
מעבירים את בורר החשיפה ל-"B" (חשיפה ארוכה)
-
לוחצים על הכפתור ותוקעים פנימה את חתיכת הפלסטיק הקטנה בצורת "L" שמתנדנדת על השרוך, כדי למנוע מהתריס להיסגר במהלך הצילום (כן, לזה היא מיועדת)
-
מכוונים את המצלמה לשמיים ומסירים בעדינות את מכסה העדשה (הוא בעצם הופך להיות התריס, כך שתשאירו אותו במקומו עד שתהיו מוכנים להתחיל לצלם)
-
מחזיקים את התריס פתוח מחצי שעה עד כמה שעות טובות כדי להספיק לתפוס את תנועת הכוכבים
-
כשנמאס, מחזירים את מכסה העדשה למקום (שוב, בעדינות שכן כל רעידה עלולה לגרום לתמונה מטושטשת)
-
סוגרים את התריס (כלומר, פשוט מוציאים את חתיכת הפלסטיק)
יש לכם רעיונות מדליקים למה שאפשר לעשות עם מצלמות לומוגרפיות? שתפו אותם באתר עם חברי הקהילה! המשתמשים הכי פעילים ומשכילים ונדיבים יקבלו פרסים שווים (סיכות, סרטי צילום וכו'). כתבו לנו לדואר אלקטרוני או ציינו את שמכם בהערות למאמר זה.
תודה לפולינה גרייב על העריכה הלשונית.
