הידעת? הפילם שלך הוא בעצם רצף אחד ארוך. ההרגל לקבל את התמונות שלנו בריבועים או מלבנים מסודרים, גורם לנו לשכוח לעתים כי למעשה חלוקת הסרט לפריימים הנה שרירותית לחלוטין. תמונתכם אינה חייבת להסתכם בפריים מרובע, גם אם המצלמה מכתיבה זאת.
ניתן להימנע מ"בזבוז" שטח פילם על המרווחים השחורים בין התמונות, פשוט אם לא תעבירו את כל הפריים לאחר לחיצה על השאטר ותסתפקו במספר קליקים בודדים. לצילום צפוף העבירו את הפריים רק שניים-שלושה קליקים, או אם ברצונכם להקצות לתמונה מסוימת יותר מקום ברצף - תעבירו את מחצית הפריים ויותר.
בשיטה זו ניתן לייצר תמונה פנורמית גם באמצעות מצלמות שלא כוללות אופציה זו, דוגמת Diana Mini, Diana F+, Holga, Holga135, LC-A+, Fisheye No.2 וכו'. פשוט כוונו את המצלמה לקצה השמאלי (או הימני) של הנוף, צלמו, קדמו חלקית את הפריים, תזוזו מעט הצידה וצלמו שוב. וכך חוזר חלילה, עד שתרגישו שתפסתם את מלוא התמונה.
שווה גם לקחת בחשבון שחשיפה כפולה באור שמש בוהק עשויה לשרוף את הפילם, ולבחור בסרט ברגישות המתאימה.
כשזה מגיע לסריקה, אם אינכם חוששים מתוצאות בלתי צפויות אנחנו ממליצים לתת למעבדה להפתיע אתכם ולחתוך את הרצף באופן רנדומלי. אם ברצונכם ליצור פריים מקטע ספציפי, קחו את הסרט לסריקה ידנית.
ושוב נדגיש שיצירת פריים אחד מתמשך אפשרית בכל מצלמה שכוללת אופציית חשיפה כפולה - חלקן כבר רשמנו ברשימה דלעיל (היתר פשוט לא יאפשרו צילום נוסף לפני שהעברתם את הפריים לחלוטין).
אז קדימה, אל תחששו לצאת מהקופסה!
(כל התמונות צולמו במצעד הגאווה, תל אביב קיץ 2010)
יש לכם רעיונות מדליקים למה שאפשר לעשות עם מצלמות לומוגרפיות? שתפו אותם באתר עם חברי הקהילה! המשתמשים הכי פעילים ומשכילים ונדיבים יקבלו פרסים שווים (סיכות, סרטי צילום וכו'). כתבו לנו לדואר אלקטרוני או ציינו את שמכם בהערות למאמר זה.
